<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער חמישי</h1>
<h2>דף צב:</h2>
וצריך שיהיו כל העשרה ושליח צבור עמהם במקום אחד. חצר קטנה שנפרצה במלואה לחצר גדולה והיו תשעה בקטנה ויחיד בגדולה אין מצטרפין, ואמרו רבותינו שבתוספות ז"ל שלא סוף דבר תשעה בדוקא, אלא כל שהרוב בגדולה מצטרפין, אבל חמשה בזו וחמשה בזו אין מצטרפין. והרי זה כיחיד בגדולה שאין מצטרפין. צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן, צבור בקטנה וש"צ בגדולה אין יוצאין ידי חובתן, לפי [ש]הוא מופלג מהם ואינו עמהם במקום אחד, מפני שאחר שיש לגדולה פסין מכאן ומכאן הרי היא כמופלגת מן הקטנה, אבל אין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא שם הגדולה על הקטנה והרי היא כקרן זויות שלה, ואין הכל הולך אלא אחר הצבור, כשהצבור בגדולה יוצאין ידי חובתן, אבל כשהצבור בקטנה, אע"פ ששליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן.
